<h1>ראבי"ה סימן ל"ח</h1>
<h2>דף יב.</h2>
פשיטא היכא דנקיט כסא דחמרא בידיה וסבר דשיכרא הוא ופתח בברוך אדעתא דשיכרא, פי' בא"י אמ"ה, וסיים בדחמרא בורא פרי הגפן יצא דאפי' סיים בדשיכרא יצא דתנן על כולם אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא אלא נקט כסא דשיכרא בידיה וסבר דחמרא הוא פתח וברך אדעתיה דחמרא וסיים בדשיכרא מאי בתר פתיחה אזלינן או בתר חתימה אזלינן, ולא איפשיטא. ור"ח כתב מסתברא שלא יצא ויש שאמרו להקל, ורבינו אלפס פסק להקל. ומיהו הא פשיטא לן היכי דפתח ובריך אדעתא דחמרא וסיים בדחמרא לא יצא, דהדא לא איבעיא ליה, ומיניה ניליף על כל הברכות שהוא דוגמתו דהא אמר ממתני' הוי בעי למיפשט ליה.
